עשרות שנים הנפש החרדית למדה להצניע את עצמה — לטובת שליחות, שלמות, תפקיד ומשפחה.
אבל בשקט, התהוותה תודעה חדשה: האדם לא רק כבן תורה, כאם בישראל או כשליח ציבור — אלא כסובייקט.
כמי שכואב, שחושב, שמבקש שיראו אותו מבפנים.
בפרק הזה של משמש, חוי בר זאב, חוקרת חברתית, משוחחת עם שיפי — פסיכואנליטיקאית חרדית ומובילת קבוצות טיפול והסברה — על הכניסה של הפסיכולוגיה לעולם החרדי, על פרויד, פרנקל והמתח בין דת לנפש.
0 תגובות