הלילה (בין ראשון לשני) אירע מקרה טראגי בפתח תקווה, טיל פגע ישירות בבניין מגורים, וכתוצאה מכך נהרגו שני בני אדם – בני זוג – ששהו בתוך הממ"ד בדירתם. מצלמת האבטחה מהבניין ממול תיעדה את רגע הפגיעה.
אישה נוספת נהרגה באותו בניין לאחר שלא הספיקה להיכנס למרחב המוגן, ובבניין סמוך נספתה אישה נוספת כתוצאה מהדף הפיצוץ. מדובר באירוע נדיר ויוצא דופן, שכן המרחב המוגן הביתי – הממ"ד – נחשב לכלי ההגנה היעיל והבטוח ביותר עבור אזרחים בעיתות חירום.
ממצאים ראשוניים של תחקיר צה"ל העלו כי הטיל שנורה היה מדויק במיוחד ופגע ישירות בקיר הממ"ד – תרחיש נדיר וקיצוני שיכולת המיגון הרגילה של הממ"ד אינה מיועדת לו. (רש"ק במשקל טון) בציבור הרחב החלו להתעורר שאלות כבדות – האם באמת הממ"ד מספק הגנה מספיקה? ואם כן, כיצד ייתכן שמקרה כזה התרחש?
ד"ר דניאל בכמט, חוקר מערכות לחימה ומומחה בתחום הבטחון האזרחי, פרסם בימים האחרונים הסבר מעמיק ומדויק שנועד לענות בדיוק על השאלה הזו – ולספק הקשר נכון למה שהממ"ד כן מגן ממנו, ולמה הוא עדיין מציל חיים. לטענתו, השאלה אם הממ"ד מספיק טוב מעידה על בלבול מסוים בציבור לגבי מהו אופי ההגנה שהוא מספק, ומה המשמעות של פגיעה ישירה.
כאשר טיל מתפוצץ בקרבת מקום, יש שלוש דרכים עיקריות שבהן הוא עלול להזיק: ראשית, גל הדף – שינוי פתאומי בלחץ האוויר שעלול לגרום לפגיעות פנימיות חמורות ואף מוות; שנית, רסיסים – חלקי מתכת שמתעופפים במהירות עצומה לאחר הפיצוץ; ושלישית, רגמות – שברי קירות, רהיטים וחפצים שמועפים ונהפכים בעצמם לרסיסים קטלניים. כל אלה הם בדיוק הדברים שהממ"ד נועד למנוע: קירות הבטון שלו סופגים את הרסיסים, חוסמים את הרגמות ומבליעים את עוצמת ההדף. במרבית המקרים – זו ההגנה היעילה ביותר שנמצאת בסביבתו של האזרח הפשוט.
הדרך להעריך את רמת ההגנה היא דרך מדד הקרוי "שטח פגיע" – כלומר, כמה שטח סביב האדם נמצא בטווח שבו פיצוץ עלול לגרום לו נזק חמור. אדם שעומד בחוץ חשוף לסכנה בתוך שטח פגיע של כ-5,000 מטרים רבועים. אם הוא שוכב על הקרקע, השטח הזה מצטמצם לכ-1,000 מ"ר. אם הוא נכנס לחדר פנימי בבניין – הסכנה יורדת עוד ל-200 מ"ר. אבל כשהוא נמצא בתוך ממ"ד, שטח הסיכון סביבו מצטמצם לכ-20 מ"ר בלבד. כלומר – פי 250 פחות סיכון לעומת אדם שעומד בחוץ, ופי 10 פחות מאדם שנמצא בחדר רגיל.
בכמט מדגיש שגם אם הטיל נופל בסמוך מאוד – ההסתברות שיפגע ישירות בקיר של ממ"ד מסוים מתוך מיליוני מטרים רבועים של שטח עירוני היא נמוכה עד אפסית. לדבריו, הסיכוי שתושב תל אביב, לדוגמה, ייפגע מטיל בעודו שוהה בממ"ד, דומה לסיכוי להיפגע בתאונת דרכים בזמן חציית כביש – ואף נמוך מכך. גם כאשר מדובר באזורים שמהווים מטרה מובהקת, כמו ליד הקריה או אזורי תעשייה ביטחוניים, רמת הסיכון נותרת נמוכה במיוחד – ועדיין עדיפה לאין ערוך משהייה בחוץ או ניסיון ריצה למקלט תת-קרקעי.
ולכן, גם באירועים חריגים וקשים כמו זה שאירע בפתח תקווה, ההמלצה של פיקוד העורף נשארת בעינה: מי שיש לו ממ"ד – שיישאר בו. גם אם תרחיש של פגיעה ישירה אפשרי, הוא נדיר מאוד, ובוודאי פחות מסוכן מהאפשרות להיפגע בדרך למקלט. הממ"ד ממשיך להיות שכבת ההגנה האישית הטובה ביותר שיש לכל אזרח, ובמאות מקרים – הוא זה שעשה את ההבדל בין חיים למוות.
0 תגובות