הפרעת קשב בפסח
אם מותר לתת לילד ריטלין שמעורב בו עמילן חמץ
שאלה: יש לי שתי ילדים, אחד בגיל 11, והשני בגיל 14, שנוטלים תרופה לקשב וריכוז (ריטלין 10 מ"ג). לאחרונה שמעתי שמעורב בתרופה זו עמילן חמץ, האם אני יכול להמשיך להשתמש בתרופה גם בפסח, מאחר שיש לה טעם מר ואינה ראויה לאכילה, או שאני צריך לחפש אחרי תחליף לתרופה הכשר לפסח?
תשובה: ברמה העקרונית, חמץ שנפסל מאכילת הכלב, אין איסור לאכול אותו בפסח, מאחר שאין עליו שם של מאכל. ואמנם יש אומרים שמאחר שהוא בא לאכול את החמץ (שנפסל מאכילת הכלב), הוא מחשיב אותו בכך, ויש בזה איסור מדרבנן.
אולם בנדון שלנו יש כמה צדדים להקל, ראשית, העמילן הוא בשיעור קטן מאד, ואינו מחשיב אותו. בנוסף, אין כוונתו לאכילה רגילה, שהרי הוא נוטל את התרופה לצורך רפואי, והעמילן אינו חלק מהריפוי, ואינו מחשיב אותו.
על כן, כאשר מדובר בילד פחות מגיל מצוות, לכתחילה ראוי לחפש אחר תחליף כשר לתרופה (ויש להתייעץ בזה עם הרופא המטפל). מכל מקום אם מאיזה סיבה אינו יכול להשתמש בתחליף הכשר, כגון שנודע לו בתוך ימי הפסח שיש בתרופה חשש חמץ, או שלא מצאו תחליף כשר לתרופה הקבועה, או מסיבה אחרת, מותר להמשיך לתת לו את התרופה גם בפסח.
אולם, אם מדובר בנער מעל גיל מצות, יש להחמיר שלא להשתמש בתרופה בפסח בכלל, כי לדעת כמה פוסקים יש להחמיר בדבר, בגלל שאנו מחמירים בחמץ יותר משאר האיסורים. אמנם, אם יש צורך גדול בדבר, ואין אפשרות לתת לו תחליף כשר, ניתן להמשיך לתת לו את התרופה גם בפסח.
לסיכום: ילד שרגיל לקבל תרופה לקשב וריכוז שמעורב בה עמילן חמץ (ריטלין 10 מ"ג), לכתחילה כדאי לבקש מהרופא שיתן לו תחליף לתרופה הכשר לפסח. ואם מאיזה סיבה אינו יכול להשתמש בתחליף הכשר, כגון שהדבר נודע לו בתוך ימי הפסח, או שיש חשש שהתחליף הכשר לא ישפיע על הילד כמו שצריך, מותר להמשיך לתת לו את התרופה גם בפסח. כל זה אם מדובר בילד מתחת גיל מצות, אבל מעל גיל מצות יש להחמיר שלא להשתמש בתרופה זו בפסח כלל. ומכל מקום אם יש לו צורך גדול בנטילת התרופה (ואין אפשרות אחרת וכנ"ל), יש להקל, ובפרט אם נוטל את התרופה כדי להתרכז בתפילות ובלימוד התורה.
מקורות: ראה רא"ש בפסחים פ"ב סי' א, בעל המאור שם ה: מדפי הרי"ף ד"ה הא דאמרינן, הר"ן שם ד"ה הא דאמרינן, תרומת הדשן סי' קכט, שלחן ערוך סי' תמב ס"ד וס"ט, ט"ז שם סק"ח, פרי חדש שם סק"ט, משנה ברורה שם ס"ק מג, כף החיים שם ס"ק צט, ערך השלחן שם סק"ה, הגהות יד אברהם יו"ד סי' פד סי"ז, חזון איש או"ח סי' קטז אות ח, שו"ת יחוה דעת ח"ב סי' ס, שו"ת יביע אומר ח"י או"ח סי' לז אות ז, אור לציון ח"ג פ"ח ס"ב, שו"ת תפלה למשה ח"ב סי' ד, שו"ת מנחת שלמה קמא סי' יז אות ג, שו"ת לבושי מרדכי קמא או"ח סי' פז ד"ה ובימי, שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פרק כ אות ג.
אם מותר לתת לנער תרופה שתגרום לו לביטול מצות אכילת מצה ומרור
שאלה: בני בן הארבע עשרה נוטל בכל יום תרופה לקשב וריכוז, בלי התרופה הוא מתקשה מאד לתפקד כראוי. כעת מתקרב חג הפסח, ואני מתלבט מה לעשות, מצד אחד אני רוצה לתת לו תרופה בליל הסדר, כדי שיהיה רגוע במהלך הסדר, ואוכל לקיים מצות 'והגדת לבנך', ובפרט שאמורים להתארח אצלנו בחג, וחשוב לי שיתנהג בצורה מכובדת, ומצד שני התרופה גורמת לו לירידה בתיאבון, מה שעלול לגרום שלא ירצה לאכול את המצה והמרור, מה עלי לעשות?
תשובה: הדבר תלוי כמה חוסר תיאבון נגרם לנער מחמת נטילת התרופה. אם מדובר בחוסר תיאבון לא קיצוני, אפשר לתת לו תרופה, כי אמנם לכתחילה צריך לאכול את המצה לתיאבון, ואדם אינו רשאי לעשות פעולות שיגרמו שיאכל את המצה בלי תיאבון, כגון לאכול יתר על המידה סמוך לחג, מכל מקום זהו רק הידור מצוה, ומאחר שיש תועלת גדולה בנטילת התרופה, שיוכל לשבת ברוגע ולהיות נוכח בכל מהלך ההגדה וסיפור יציאת מצרים, מותר לגרום שיאכל את המצה בלי תיאבון.
אולם, אם התרופה גורמת לנער ירידה חדה בתיאבון, עד שכמעט אינו מצליח לאכול כלל, אינו רשאי לתת לו תרופה בליל הסדר, כי אסור לאדם להביא את עצמו למצב שלא יוכל לקיים מצוה מסויימת. ואפילו אם הדבר עלול לגרום צער לנער מחמת אי נטילת התרופה, אין היתר לגרום לו שלא יוכל לאכול מצה ומרור.
למעשה, העצה היא לתת לו את התרופה בשעות הצהרים, באופן שמשער שהשפעת התרופה תפוג לפחות חצי שעה או יותר קודם חצות הלילה, ואז יתן לו לאכול מצה ומרור, כורך ואפיקומן.
מקורות: ראה רש"י בפסחים צט: ד"ה לא יאכל, רשב"ם שם ד"ה לא יאכל, הר"ן שם יט. מדפי הרי"ף, שלחן ערוך סי' תעא ס"א, חידושי חתם סופר פסחים צט: ד"ה עד, ערוך השלחן שם ס"א, שלחן ערוך סי' תעב ס"י, וסי' קסז ס"כ, מגן אברהם שם ס"ק מא, ביאור הלכה סי' תרלט ס"ג ד"ה בליל, קובץ ווי העמודים וחשוקיהם (להגר"י זילברשטיין שליט"א) פסח תשפ"ב עמ' קלד, נאות מרדכי (גרוס) פסח עמ' תל, שו"ת דברות אליהו חי"ב סי' עז, שו"ת אבני דרך חי"ח סי' עג.
אם מותר לתת לאכול באמצע ההגדה לנער שמתקשה להתאפק
שאלה: בני בן החמש עשרה, מתקשה מאד בדחיית סיפוקים, אם הוא מרגיש צורך לאכול או לשתות, קשה מאד למנוע ממנו. לכן רציתי לשאול, מה אני אמור לעשות אם באמצע קריאת ההגדה הוא ירצה לאכול משהו, האם אני יכול לתת לו, או שיש בזה בעיה הלכתית?
תשובה: אמנם לכתחילה ראוי שלא להפסיק באמצע ההגדה לאכילה ולשתיה, ולכן כדאי לשים לב לתת לו לאכול ולשתות בערב פסח בצורה מסודרת, כדי שלא יגיע לליל הסדר עם תחושת רעב.
מכל מקום, אם הנער לא אכל בצורה מסודרת, וקשה לו להמתין לסעודה, אפשר לתת לו לאכול לפני תחילת ההגדה (אחרי הקידוש) דברים קלים, כגון פירות ואורז וכדומה, כדי שיוכל לאכול את המצוה והמרור לתיאבון. ואם אכל שיעור כזית, יברך ברכת בורא נפשות.
גם במקרה שהנער מרגיש רעב בזמן אמירת ההגדה, וקשה לו מאד להמתין, ניתן לתת לו לאכול, כי כל ההקפדה היא בעיקר על שתיית יין, ולא על שאר דברים, אלא שלכתחילה יש להזהר שלא יאכל יותר משיעור כזית מדברים שברכתם האחרונה היא 'בורא נפשות', כיון שאם יברך ברכת 'בורא נפשות' באמצע ההגדה (אחרי שכבר אכלו את הכרפס), ברכת 'האדמה' שעל הכרפס לא תוכל לפטור את המרור שבתוך הסעודה, כיון שהיא הופסקה בברכת 'בורא נפשות'. עוד דבר שיש לשים לב, שיאכל מעט להשקיט את רעבונו, כדי שיוכל לאכול את המצה והמרור לתיאבון.
לסיכום: מי שיש לו ילד עם קושי בדחיית סיפוקים, והוא חושש שעלול להיות רעב במהלך הסדר, לכתחילה יתן לו לאכול ולשתות בערב פסח בצורה מסודרת, כדי שלא יגיע רעב לליל הסדר. אמנם, אם הילד לא אכל בצורה מסודרת, וכעת הוא רעב וקשה לו להמתין, יתן לו לאכול מיד אחרי הקידוש (קודם נטילת ידים לאכילת הכרפס), ואפילו אם הוא מעל גיל מצות, רק ישים לב שיאכל דברים קלים (כגון פירות ואורז), ויברך אחריהם ברכת 'בורא נפשות' (אם אכל מהם בשיעור כזית). גם במקרה שהנער מבקש לאכול באמצע ההגדה, וקשה לו להמתין עד סיום ההגדה, אפשר לתת לו לאכול, אך יזהר לכתחילה שלא יאכל יותר משיעור כזית מדברים שברכתם האחרונה 'בורא נפשות', וכן יש לשיב לב שיוכל לאכול את המצה והמרור לתיאבון.
מקורות: שלחן ערוך סימן תעג ס"ג, משנה ברורה שם ס"ק טז, כף החיים שם סק"מ, שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' קיח אות א, חזון עובדיה פסח ח"א עמ' ל, אור לציון ח"ג פט"ו ס"ז, אשרי האיש או"ח ח"ג עמוד תא, שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' יח אות ג סד"ה וכיון, הליכות שלמה פסח פ"ט סעיף לד, שבות יצחק ח"ד עמ' קז.
0 תגובות