סוגיית גיוס החרדים לצה"ל היא אחת הסוגיות המורכבות והשנויות ביותר במדינת ישראל. מדובר בנושא רגיש שנוגע לקבוצה חשובה בחברה הישראלית, והוא מעורר מחלוקות עזות בין מחנות שונים בחברה. בשנים האחרונות הנושא הגיע לכותרות התקשורתיות שוב ושוב, כאשר הדיונים על חוק הגיוס החדש והניסיונות לשלב חרדים בשירות הצבאי עוררו סערה ציבורית.
על פי הסדר הקיים, תלמידי ישיבות פטורים משירות צבאי ומקבלים דחיית שירות כל עוד הם לומדים בישיבה. הניסיונות להגדיל את שיעור הגיוס בקרב החרדים נתקלים בהתנגדות עזה מצד המנהיגות הרוחנית של הקהילה החרדית.
בשנים האחרונות, התקבלו מספר החלטות מרכזיות בנושא, כמו החלטת בג"צ להפסיק את הפטור האוטומטי לחרדים ודרישת הצבא להגדיל באופן משמעותי את מספר המתגייסים. אלו הובילו להתעצמות המחלוקת והסלמה של המאבק הפוליטי והחברתי סביב הסוגיה. חרף זאת, עדיין לא נמצא פתרון מוסכם ומקובל על כלל הגורמים המעורבים.
ההתנגדות החרדית לגיוס נובעת בעיקר מחשש לשמירה על אורח החיים והזהות הייחודית של הקהילה. חלק מהחרדים רואים בצבא כוח מנכר שעלול לפגוע במקצועות התורה ובמסורת. בנוסף, ישנן חששות לשחיקת הערכים והמסורת היהודית בצבא. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של פתיחות מסוימת בקרב חלק מהציבור החרדי כלפי שירות צבאי או לאומי.
למרות המחלוקות, ישנה הכרה בצורך לשלב את החרדים בנטל הביטחוני והלאומי. הצבא והמדינה מבינים את החשיבות של שילוב אוכלוסייה זו, הן מבחינת צרכי כוח אדם והן מבחינת השוויון בנטל. בהתאם לכך, נעשים מאמצים לפתח מסגרות שירות מותאמות לחרדים, אך עדיין לא נמצא הפתרון הסופי לסוגיה המורכבת.
חוק הגיוס וסוגיית גיוס החרדים לצה"ל נותרים אפוא נושא שנוי במחלוקת ובעל חשיבות מכרעת לעתידה של החברה הישראלית. ההתמודדות עם האתגרים הכרוכים בה דורשת גישה מאוזנת ורגישה, המתחשבת בצרכים של כל הצדדים המעורבים.
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ