לפנות בוקר, יום ראשון ה-1 ביוני 2025, הפציע בוקר מוזר על שמי סיביר.
אנשי צוות בבסיס האווירי "בליה", שבלב רוסיה, הביטו למעלה בתמיהה. מה שנראה תחילה כענן נמוך של יתושים התגלה תוך דקות כסערת פלדה: עשרות רחפנים חמושים – מדויקים, שקטים ובלתי נראים כמעט – צללו על המסלול כמו סופת גשם חדה. הם הגיחו מכל עבר, מתוך רוסיה עצמה.
זו לא הייתה עוד תקיפה. זה היה מסר.
"מבצע קורי עכביש": כך חדרה אוקראינה אל לב המפלצת
117 רחפנים אוקראיניים – רבים מהם תוצרת בית, משודרגים במעבדות מאולתרות ובמוסכים בקייב – המריאו בו זמנית לכיוון חמישה יעדים: בליה, דיאגילבו, אולניה, איוואנובו ואוקראינקה. כולם בסיסים רגישים, בהם מרוכזים מפציצים אסטרטגיים ארוכי טווח – Tu-22, Tu-95 ואפילו Tu-160.
בניגוד למה שניתן היה לחשוב, הרחפנים לא נשלחו מאוקראינה. מבחינה טכנית, זה כנראה היה בלתי אפשרי לשלוח נחיל מזל"טים זעירים למרחק של אלפי קילומטרים. וגם אם אוקראינה הייתה מסוגלת לעשות זאת, הערכה הסבירה היא שהם היו מנוטרלים הרבה לפני שיגיעו ליעדם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
האופן שבו בוצעה המתקפה היה מתוכנן היטב לפרטי פרטים - מלב ליבה של רוסיה.
אותם מזל"טים, כאלה שאפשר לקנות גם בחנויות אינטרנטיות כמו 'עליאקספרס' בעשרות דולרים בודדים, שוגרו מתוך שטח רוסיה: ממכולות, משאיות או נקודות שיגור מאולתרות שהוקמו בחשאי על ידי חוליות מיוחדות של שירות הביטחון האוקראיני (SBU). חלקן ככל הנראה פעלו בתוך רוסיה במשך חודשים ארוכים, מתחת לאפן של של יחידות הביון הרוסיות.
לפי הדיווחים, הרחפנים טסו בגובה נמוך מאוד, הצליחו לחמוק ממערכות ההגנה האווירית, חלקם אף יצרו מסך עשן ובלבול בעזרת תמרוני הסחה, ובסופו של דבר פגעו בלב הכוורת: המפציצים. חיישנים תרמיים, מצלמות לילה ומטעני נפץ מותאמים למשטחים תעופתיים הפכו אותם לנשק יעיל מאין כמותו, וכל זה בעלות מינימלית.
הפיצוצים הפתאומיים שפגעו בקודש הקודשים הרוסי, הפתיעו את הקרמלין ואפילו את מדינות המערב שלא היה מודע ליכולות המפתיעות של אוקראינה.
ההרס: עשרות מטוסים – אפר ואבק
בתצלומי לוויין שפורסמו יממה לאחר התקיפה, נראו בבירור תוצאות התקיפה בבסיס בליה: שבעה מטוסים הרוסים מהמתקדמים ביותר שיש לצבא הרוסי להציע הפכו בבת אחת לאפר. שלושה מהם Tu-95. רסיסי כנפיים זרוקים לכל עבר. תצלומים דומים הגיעו גם מבסיס אולניה שבצפון הקפוא, שם נראה שדה תעופה חבול, ובליבו שובל שריפה באורך מאות מטרים.
גורמים בשירות הביטחון האוקראיני מסרו כי 41 מטוסים רוסיים נפגעו בתקיפה, מהם 13 הושמדו כליל. "זו הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שרוסיה מאבדת כל כך הרבה מטוסים ביום אחד", אמר גורם צבאי בכיר.
אחת המכות המשמעותיות הייתה הפגיעה הישירה בצי המפציצים האסטרטגיים מסוג Tu-95 – עמוד השדרה של כוח ההרתעה הגרעינית האווירי של רוסיה. לפי הערכות במערב, לא פחות מ-34% מהצי הושמד או הוצא מכלל פעולה.
הנזק הכלכלי מוערך בלא פחות מ-7 מיליארד דולרים.
אבל הנזק האמיתי שלא ניתן למדוד במספרים, נובע מהעובדה הפשוטה שחלק לא מבוטל מאותם מטוסים אינו קיים עוד בקו הייצור הרוסי - ואשר נעשה אין להשיב.
מי אחראי? זוג "תמים" אוקראיני על הכוונת
באופן כמעט סוריאליסטי, הרשויות ברוסיה מאשימות זוג אזרחים אוקראינים שחיו על אדמת רוסיה – ארטם טימופייב וקטיה טימופייבה – בתכנון והפעלת מערך שיגור הרחפנים. הבעל, תקליטן לשעבר ללא עבר צבאי ידוע, יחד עם אשתו, הפכו כעת לפי רוסיה לסוכנים מתוחכמים של המודיעין האוקראיני.
השניים נעלמו שעות לאחר התקיפה. מאז כמובן, אף אחד לא ראה אותם.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לא ניסה להכחיש. להיפך, הוא התפאר בהישג יוצא הדופן של צבאו ויחידת המודיעין SBU.
"יש להשמיד את מטוסי הקרב הרוסיים בכל מקום שבו הם נמצאים, באמצעות כל אמצעי יעיל. גם תקיפת שדות תעופה רוסיים היא צעד הוגן", אמר בנאום פומבי שנשא למחרת. "אנו זקוקים להחלטה ביטחונית משותפת עם שותפינו – זו הדרך היחידה להבטיח הגנה על עמנו".
זלנסקי חזר וביקש: אוקראינה חייבת רשות להשתמש בנשק מתקדם ארוך טווח גם לעבר מטרות בתחומי רוסיה.
השתיקה הרועמת של מוסקבה
במוסקבה, דובר הקרמלין התפתל מול המצלמות. מחד, הוא הודה כי “כמה מטוסים עלו באש”. מאידך, סירב להתייחס למספרים, לפירוט או למקורות התקיפה.
משרד ההגנה הרוסי הוציא הודעה קצרה ולקונית: “מערכת הביטחון הרוסית חוקרת את האירוע. הוגברו האמצעים בבסיסים רגישים.”
אך מאחורי הקלעים, לפי מקורות מודיעיניים מערביים, החלה מהומה: הרמטכ”ל הרוסי דרש הסברים. פוטין דרש “ראשים”. תחלופה פיקודית החלה להתבשל בשקט. לא מן הנמנע שבימים הקרובים נשמע על כמה תקריות מצערות של גורמים רוסיים שנפלו ממרפסות בתיהם, כמיטב המסורת.
בריטניה, צרפת וגרמניה שיבחו את אוקראינה על “יכולת מבצעית גבוהה והגנה עצמית לגיטימית”. בארה”ב, מחלקת המדינה סירבה להגיב ישירות, אך גורם בכיר בפנטגון אמר: “מדובר בשינוי טקטי חשוב. זה מאותת לרוסיה שאי אפשר עוד לתקוף בלי לשלם מחיר כבד”.
התקשורת הבינלאומית לא חסכה מילים. “The Sun” הבריטי הגדיר את התקיפה כ-"סכין בלב הדוב הרוסי". ב-"Washington Post" נכתב: “לא רחפנים – תמרור אזהרה מעופף”.
התקיפה שינתה כללי משחק. במשך שנים הסתמכה רוסיה על עומקה הגיאוגרפי כהגנה טבעית. אוקראינה הוכיחה כעת – בעזרת טכנולוגיה זולה, תעוזה מודיעינית ויצירתיות מבצעית – שגם סיביר היא מטרה לגיטימית.
המשמעות: מוסקבה תצטרך כעת לפזר את המטוסים, להגן עליהם טוב יותר, אולי אף להרחיק אותם לאזורים קשים יותר לתפעול. היכולת של אוקראינה לשחוק את היתרון האווירי של רוסיה קיבלה תפנית חדה.
במהלך השבוע, הצליחה אוקראינה להנחית מכה סמלית נוספת: פגיעה בגשר המחבר בין רוסיה לחצי האי קרים. מטען של 1,100 ק"ג התפוצץ מתחת לגשר וגרם לנזק כבד לגשר הארוך ביותר באירופה.
הפגיעה, עליה לקח אחריות ארגון הביון האוקראיני, נועדה להעביר מסר לרוסיה: לא נוותר על אדמתנו, ואפילו לא על חצי האי קרים שנמצא בשליטה רוסית כבר מ-2015. אמירות מסוג זה זכו אגב לגינוי מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
ולמרות הכל, לבינתיים, המלחמה נמשכת. זלנסקי ממשיך להתחנן להפסקת אש של שלושים יום, רוסיה מבטיחה לארה"ב לעשות מאמצים וכי "פוטין רוצה שלום", בזמן שאלפי חיילים נהרגים מדי חודש משני הצדדים.
רוסיה דורשת כתנאי להפסקת אש וסיום המלחמה את כל המחוזות שנכבשו באופן חלקי על ידי חייליו של פוטין ותנאים נוספים. איך אמר יועצו הקרוב של פוטין דמיטרי מדבדב? "אנחנו לא מחפשים פשרה במשא ומתן, אנחנו דורשים ניצחון".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
המסר של פוטין לזלנסקי, שממשיך להילחם למרות הכל, הוא די ברור: תיכנע עכשיו, לפני שהחיילים שלי יבואו לאסוף אותך מקייב. השבוע, ענה לו זלנסקי: תשמור טוב על המטוסים שלך.
0 תגובות